עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
נושאים
עברית  (7)
עברית: רשימת פוסטים

עברית - שיבושים ומילים מומצאות (3)

29/03/2018 23:23
אבא פולניה
הפעם לא אדון בעברית עילגת אלא במילים שמשמעותן אינה המשמעות המקורית שלהן או שהשימוש שעושים בהן לקוי. זה שממציאים מילים, יכול להיות בסדר לפעמים. למשל המילה "מהפך". ככל שהצלחתי לברר, השימוש הראשון במילה זו היה בשנת 1977, כאשר בבחירות אותה שנה, מפלגת העבודה הפסידה לליכוד ומנחם בגין עלה לשלטון. את המילה טבע כנראה חיים יבין שהנחה את משדר הבחירות בטלויזיה.
הוא לא רצה להשתמש במילה "מהפיכה" או "הפיכה" משום הקונוטציות השליליות הנלוות אליהן. אבל סדרי השלטון התהפכו ולכן קביעת המושג "מהפך" היתה נכונה בזמנו. אבל ברוב הפעמים המצאת המילים מביאה לביטויים הזויים ומופרכים, לעברית קלוקלת או לשימוש לא נכון במילה. הנה כמה "פנינים".

בר.
בין כל משמעויות המילה אתייחס למשמעותה מהשפה הארמית. בארמית - בר. תרגומה בעברית - בן. בר מצווה הוא בן מצווה, שמגיל זה הוא חייב בכל מצוות הדת. בר תיקון הוא בן תיקון - דבר מקולקל שניתן לתקנו. הזכר הוא בר. הנקבה היא - בת. בר מצווה ובת מצווה. בר תיקון ובת תיקון: הספה השבורה אינה בת-תיקון. יש השוגים ואומרים "ברת-תיקון" שהוא ביטוי שגוי.
ומה היא לשון הרבים? בתרגום מארמית בת - בנות: בנות מצווה. כך בארמית בר - בני. קבוצה הנערים שהגיעו לגיל מצוות אינן ברי מצווה או ברי מצוות. הם בני מצווה או בני מצוות. בר תיקון בלשון רבים יהיה בני תיקון ולא ברי תיקון.
אנו מכירים את המילה ברנש. מארמית - שתי מילים בר-נש שהוא בעברית בן אנוש. בעברית בלשון רבים השתרשה המילה "ברנשים". סלנג שהשתרש כמילה תקנית. שימו לב שאין לכך בעברית מקבילה נשית. נתקלתי אמנם במושג "ברנשית" אך זה כבר סלנג של הסלנג.

גאון.
אם תשאלו את מכריכם מה זה "גאון", אני מניח שתקבלו תשובה בנוסח "אדם חכם מאד, עילוי, בעל יכולת שכלית מיוחדת, מוכשר מאד" וכדומה. זו דוגמא למילה שעושים בה שימוש המנותק כמעט לחלוטין מהכוונה המקורית של המילה. עד כדי כך התנתקנו מהמקור עד כי המצאנו גם לשון נקבה: "גאונית" או "גאונה". נערה גאונית או המצאה גאונית. בעברית "המקורית" (אם יש כזו) אין מונח נקבי לגאון.
מה פירוש שם הישוב "גאון הירדן"? חכמת הירדן? סביר שלא. מה פירוש "הצבא צועד בגאון"? הצבא צועד בחכמה? כנראה גם לא. ומי הוא "גאון של אמא"? החכם של אמא? הפעם התשובה היא כמעט כן אבל לא לגמרי. ומי היא משפחת גאון? משפחת חכמה? אפילו זה לא.

הפירוש המילולי, או אם תרצו, מילה נרדפת לגאון היא "גאווה". מכאן נגזרות משמעויות שונות. הצבא צועד בגאון - כלומר בגאווה. גאון הירדן הוא גאוות הירדן. הישוב שראוי להיות מעל כל הישובים האחרים לגאווה. גאון של אמא הוא הגאווה של אמו. מי שזוקף חזהו בגאון (כמו הצבא הצועד) זוקף חזהו בגאווה והרי הוא גאוותן, או בסלנג - שויצר. מכאן הושאל גם הים הגואה, הגאות, כאילו הים מתגאה בגליו.
ומשפחת גאון היא משפחת גאווה.
מה שקרה הוא שבמקום לומר "הוא גאון של אמו" השתמשו בסוג של קיצור - הוא גאון. הוא גאווה להוריו. ומי גאון/גאווה של אמו אם לא הבן החכם? אלא שגם הבת היא גאון. היא גאווה להוריה. לכן למעשה אין בעברית המקורית המילה "גאונית". גם הבת היא גאון.
רק משום שהמונח גאון הפך למילה נרדפת לחכם או מבריק וסטה ממונחי הגאווה, ניתן להבין את השימוש במונח "המצאה גאונית", שהיא המצאה מבריקה, המצאה חכמה (אין לה חכמה משלה אבל הושקעה בה חכמת אנשים), אך גם המצאה שניתן להתגאות בה. 

בשיר בית"ר* שכתב זאב ז'בוטינסקי, נכתב: "בית"ר / מגוב ריקבון ועפר / בדם וביזע יוקם לנו גזע / גאון ונדיב ואכזר". לא אכנס לפרשנות כל המילים ומשמעויותיהן, רק אומר שכוונתו היתה שמתוך השפל שאין נמוך ממנו - גזע היהודי הנרמס, המושפל והנדכא, יקום גזע יהודי גאה. גזע שיהיה לגאווה.

סכנת חיים.
בבדיחות הדעת הייתי אומר שהחיים הם דבר מאד מסוכן. איש לא יוצא מהם חי. אם אחזור לרצינות, אומר כי הסכנה אינה סכנת חיים. היא סכנת מוות. אפשר לומר שהסכנה היא סכנה לחיים. אבל לא סכנת חיים.
חיפוש קצר ברשת, יגלה לכם שהמושג "סכנת חיים" הוא לשון סגי-נהור. אומרים ההיפך מאשר מתכוונים. זו המצאה מאד עתיקה. בתנ"ך מסופר על נבות היזרעאלי שהואשם בכך שקילל את ה' ואת המלך (מלכים א', כא', יב-יג). ומה כתוב: "בירך נבות אלוהים ומלך". כל זאת כי חשבו שלא נאה לומר או לכתוב את שם ה' בהמשך למילת קללה. כיום לא מדברים ולא משלבים בשפה המקובלת את לשון סגי-נהור. הדבר נכון במיוחד כשרוצים להדגיש את האזהרה. מילים מיופייפות כגון "סכנת חיים" או "סכנה לחיים" לא משאירות רושם והרתעה דווקא על מי שרוצים להרתיע. יותר מרתיעות המילים "סכנת מוות".

להנות.
אסיים הפעם בעוד מחלוקת שלי על דברי האקדמיה ללשון העברית. מה ההגיה הנכונה של המילה "להנות". לפי קביעתם, ההגיה הנכונה היא להָנות. לשיטתם המילה להֱנות היא שגויה. הטענה שלי היא ששתי הצורות נכונות אך כוונתן שונה. "להָנות" פירושה, לדעתי, לגרום למישהו הנאה. כמו "להסוות", "להגלות", "להמרות" (להמרות את פיו - לפעול בניגוד לדבריו) וכדומה. "להֱנות" פירושה לגרום לעצמי הנאה או שמישהו אחר יגרום לי הנאה. אם אני נהֱנה הרי אני רוצה להֱנות. ויחלקו החולקים. 

המשך יבוא.
אתם מוזמנים לבלוג שלי "אבא פולניה".

*בית"ר - ראשי תיבות של "ברית יוסף טרומפלדור". כיון שהשם טרומפלדור אינו עברי אלא לועזי (רוסי במקור), ניתן להשתמש לאות הלועזית טי גם באות העברית ת' וגם באות ט'. על אותו עיקרון ניתן לומר קפה טורקי או קפה תורכי. ניתן להשתמש באותיות ק' או כ' כי גם השם תורכיה אינו עברי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון